שיטת מונטסורי היא שיטת חינוך שפיתחה רופאת הילדים והמחנכת מריה מונטסורי בראשית המאה העשרים. מריה מונטסורי היתה אישה פורצת דרך ופורצת גבולות. היא הייתה האישה הראשונה באיטליה שסיימה לימודי רפואה ולמרות שאיטליה הייתה מדינה קתולית שמרנית, היא גם הביאה לעולם ילד מחוץ לנישואין ותפקדה כאם חד הורית בתקופה בה העניין הזה היה מאוד חריג.
מרפואה לחינוך
כשסיימה את לימודי הרפואה התמחתה מריה מונטסורי ברפואת ילדים ועד מהרה הפכה לאחת מרופאות הילדים הנערצות והמוצלחות באיטליה. הסטטוס הזה גרם לכך שהיא הוזמנה לנהל מוסד טיפולי לילדים עם מוגבלות. באותם ימים לא היה 'חינוך מיוחד' ומרבית המוסדות אליהם נשלחו ילדים עם מוגבלות לא הצליחו באמת להעניק להם כישורי חיים ומיומנויות לימודיות.
מונטסורי החליטה שאצלה זה יהיה אחרת.
מתוך ההבנה שלה בפיזיולוגיה ורפואה היא פתחה שיטת לימוד אינטואיטיבית שאחד המרכיבים הכי משמעותיים בה, קשור לסביבת הלימוד וסביבת החיים. מונטסורי גרסה שהילד נדרש לקבל מהסביבה גירויים המעודדים אותו לחקור ולגלות (ללמוד) ובנוסף, מייצרים גם אווירה רגועה ונטולת רעשי רקע.
מתוך ההבנה הזו מריה מונטסורי פתחה סדרה של אביזרי למידה מותאמים לפי גיל. כאן חשוב לציין ששיטת מונטסורי גורסת שלימוד מתחיל מינקות ולכן יש צורך להכין את הסביבה של הילד כבר מגיל אפס ולעדכן אותה בהמשך.
גישת מונטסורי כפי שהיא משתקפת בריהוט
במאמר קצר זה לא נצלול לכל העקרונות החינוכיים עליהם מושתתת שיטת מונטסורי אבל מטבע הדברים, כחברת ריהוט מונטסורי מובילה אנחנו רוצים לשים דגש על ענף צד של שיטת מונסרי - גישת מונטסורי בריהוט.
כאמור, מריה מונטסורי סימנה את סביבת הגידול והלימוד כמפתח מרכזי לעידוד התפתחות הילד ושמירה על בטחונו. כחלק מהעניין מריה מונטסורי בעצמה פיתחה סדרה של אביזרים ורהיטים המאפשרים לילדים ללמוד טוב יותר.
מריה מונטסורי הלכה לעולמה בשנת 1952, אך הגישה החינוכית שלה מעולם לא היתה יותר פופולרית, גם לא ההבנה שאימוץ ריהוט מונטסורי תורם להתפתחות התקינה של הילד. כאמור, הרציונל הוא לעודד את הסקרנות של הילד וטיפוח הביטחון העצמי שלו (תוך מתן תשומת לב גם לביטחון הפיזי שלו). המפתח הראשון לעניין הוא פרופורציות. ילדים לומדים באמצעות חיקוי המבוגרים. הם רואים את ההורים יושבים לצד שולחן וכיסא ובאופן אינטואיטיבי מעוניינים להתנסות בעצמם בחוויה הזו.
הבעיה היא שרהיטי המבוגרים גדולים מדי, הילד מתקשה לטפס על הכיסא וגם אם יצליח יוכל להגיע לשולחן רק בעמידה - כך שאפשרות 'החיקוי' נחסמת. לכן לפי גישת מונטסורי צריך לתת לילד שולחן וכיסא על פי מידותיו - כך הילד יושב וחווה, באמת, את מה שחווים כשיושבים על כיסא לצד השולחן.
Comments